Corse : visite officielle de Daniel Halevy-Goetschel

נציג שגרירות ישראל בפריס בביקור רשמי בקורסיקה ?

ביקור היסטורי ראשון בקורסיקה של נציג מדינת הסטאר-טאפ המתמחה בטכנולוגיות חקלאיות מתקדמות.

דניאל הלוי – גוטשל, יועץ מדיני וכלכלי בשגרירות ישראל בפריז ביקר בקרורסיקה על מנת לקשור קשרים של שיתוף פעולה בנושאי חקלאות ותיירות , מגזרים בעלי יכולת התפתחות גדולה לשני צדדים.

ב-24 בנובמבר 2021 התקיימה קבלת פנים חמימה וידידותית באז'קסיו על ידי מארי-אנטואנט מופרטואי) Maupertuis ), נשיאת האסיפה הלאומית בקורסיקה, וג'יל סימוני, נשיא המועצה המבצעת.

נציג השגרירות נפגש גם עם מושל האיזור וכן עם לורן מרקנג'ל (Marcangeli), ראש עירית אז'קסיו. באותו ערב הוא התארח בערוץ הטלוויזיה המקומיתFrance 3 Corse ViaStella).

למחרת, ב- 25 בנובמבר 2021, המשלחת הישראלית הגיעה לביקור בבסטיה. לאחר דו-שיח נעים ופורה עם פייר סבליי, ראש עירית בסטיה, המשלחת השתתפה בכנס ייחודי : קורסיקה – ישראל בועידת ווידאו כמו כן בנוכחות הנציגים באולם בהנחיית יוסף קולומבייני, נשיא לשכת החקלאות בווסקוווטו (Vescovato) בקזינקה (Casinca).

מהלך האירועים:

יוסף קולובייני, מאד מרוצה מהקשרים הראשונים הדגיש : ''יש פה מימד סימלי שארץ כמו קורסיקה נפגשת עם מדינה ריבונית, ישראל, שמהווה עבורנו מקור גאווה ! זה חיובי מאד! הבחירה של ישראל לערוך מפגש עם אנשי מקצוע חקלאים באי מהווה הכרה בנו! האי שלנו הינו איזור חקלאי ולא רק אתר נופש. הישראלים מוכרים בתור פורצי דרך בחידושים, הקשרים האלה מסמנים התחלה חדשה, אנחנו נלמד את צרכיהם וציפיותיהם של הישראלים ובמקביל נציע את שלנו וכיצד ניתן לתאם בניהם באופן ממשי''.

האירוע היה יוזמה של עמותת טרה – ארץ קורסיקה – ישראל ונשיאה פרדריק – יוסף ביאנקי בהשתתפות חברי המערכת : ליליאן וויטורי, וולנטינה אוליברי ושפרה סבירוני – ז'קה.

קבלת הפנים החמה של נבחרי קורסיקה חשפה רגשות של ''גאווה וכבוד'', בקרב כל השותפים לשיחות עם דניאל הלוי – גטשל. מטרת השיחות באי ההרי, ליצור שותפויות בין מפעלים וחוות של שתי הארצות, שיוקדשו לחקלאות ולמציאת פתרונות למשבר האקלים באיזור הים התיכון.

המגזר החקלאי בישראל: עשרות חברות סטאר-טאפ ומפעלים בינלאומיים משתתפים ביריד אגריטק, ביו-טכנולוגיה ואינטלגנציה מלאכותית. לדוגמא, נרשמה תפוקה חקלאית מרשימה שלא לומר יוצאת מן הכלל, בסביבה מדברית כמו הנגב, הודות למיקרו-השקייה ממוחשבת הנתמכת על ידי אלגוריתמים וצילומי לווין.

המגזר החקלאי בקורסיקה : מים (לפעמים) בשפע (אבל רשתות מיושנות) וידע מעשי של אלפי שנים. חוות ענקיות במישור החוף המזרחי לגידולי ירקות, פירות והדרים. מוצרים מובחרים בעלי ערך מוסף גבוה. מותגים יוקרתיים, כ-50 שמות מוכרים, המיוצאים לכל ארצות אירופה והמעלים את יוקרתה של קורסיקה בזכות איכותם וערכם כידידותיים לסביבה.

ההשווה בין שני שטחי חקלאות היא מורכבת ואפילו פראדוקסליית כך שהמשא ומתן העתידי עשוי להיות מפתיע. כך, בתחום החופים והים, ההנדסה האקולוגית הקורסיקאית בעלת שם בינלאומי עם הפלטפורמה המדעית סטלה מאר

(Sustainable Technologie for Littorale Aquaculture and Marine REsearch –CNRS-Università di Corsica

הרצאה חשובה של המהנדס ז'אן-יוסף פיליפי על המחקרים של סטלה מאר.

האם שני איזורי החקלאות הללו יכולים לנהל דו-שיח, להחליף טכנולוגיות כשהבעיה הבסיסית הינה משבר האקלים? בכנס קורסיקה – ישראל בהנחיית מארי-הלן בראטי, (מנהלת לשכת החקלאות), הציבור המקומי היה מודע לעוצמת החידושים ולשימוש היומיומי שלטכנולוגיות אגריטק, אשר יחד עם הגנת סייבר הופכים את ישראל לסיליקון וואלי השני. צילומים, גרפים, דיאגרמות, רעיונות מרכזיים, סרטי ווידאו הרהיבו את עיננו.

מצוקת המים העולמית שעלולה לקרות החל מ-2025 והפתרונות הישראליים.

יצחק בן-דוד, יועץ רב-תחומי, של משרד החקלאות, קרן צרפת-ישראל ומשב, השתתף בכנס ממשרדו בישראל. הוא דיבר על לב המקצוע של החברה הבינלאומית Seeds Limagrain הפילוסופיה שלנו ? להיות בקשר הדוק עם היצרנים. לטפח את הקידמה, ואת המחקר המשלב מדע עכשיוי עם שיטות בחירה מסורתיות של זרעים''.

במוקדי ההתרחשות בכל היבשות : ניהול המחסור במים. 65% מאדמות כדור הארץ יסבלו ממצוקת מים ומחסור חמור החל מ-2025. עובדה מדאיגה אשר ישראל הבחינה בה מבעוד מועד, ערכה ניסויים והפיצה בעולם שיטות השקיה יחודיות, המאשרות את מעמדה כמדינה בעלת חזון ו''המעבדה של העולם''.

בישראל, מפעלים רבים עובדים על ניהול כולל ובר-קיימא של מקורות המים. בווסקווטו, באמצעות וידאו ממכון הוולקני, המדען הידוע שמואל אסולין, (חוקר בעל שם עולמי למדעי הקרקע, המים והסביבה , מאוניברסיטת ירושלים). הוא דיבר על הבעיתיות של המים בישראל, מים ממקורות טיבעיים או תעיישתיים (ממיחזור או מהתפלה).

מינהל המחקר החקלאי, שבשטחו פועל בנק הגנים, עוסק בתחומים רבים כגון: מדעי הצמחים, בעלי חיים, הגנת כדור הארץ, מדעי הקרקע, המים והסביבה. הם ממוקדים במיוחד על חקלאות באיזורים צחיחים. ישראל מגיעה לתפוקה החקלאית הגבוהה ביותר בעולם ומתחזקת קשרים עם עמיתים באירופה באמצעות קרנות דו-לאומיות. הטכנולוגיות הללו מופצות למדינות הנמצאות בסכנות אקלימיות תמידיות.

האגריטק בישראל זאת קהילת אנשי מקצוע המאורגנים ברשת

« Your Gatway to the israeli agritech Community »

דנה קידר, מנהלת GrowingIL דיברה על הקהילה העולמית והרשתות ''שיטות אקולוגיות'' של אגריטק: "חברת GrowingIL מעצבת מחדש את החקלאות הישראלית , העונה על צרכי התזונה העולמיים הודות להפעלה של טכנולוגיות מהפכניות. השותפים: יזמים, מוסדות אקדמאים, ממשלות , אנשי התעשיית החקלאית במטרה לייצר אירועים וכלים חדשניים".

עוד התרחשות מרהיבת עין : ''חקלאות מדוייקת בישראל'' באמצעות התקשורת של

ארז פייט נשיא ומייסד אגרינוז בע"מ (Agrinoze Ltd).

ראינו צילומים מרהיבים של שדות כותנה המנוטרים על ידי לוונים בטכנולוגיה חישה מרחוק.

האם תמיד רציתם לדעת איך מעלים ב-300% את התפוקה של יבול עצי הבננות בנגב? איך לגדל אורז... כמעט בלי מים? איך לנהל מרחוק את עדרי הבקר (המכונים ''סחורה חיה'') רק נזכיר לכם שבקורסיקה עדרי העיזים מגזע כפרי מזה אלפי שנים כבר מחוברים לGPS-.

נדגיש כי בישראל הטכנולוגיות העתידניות כבר מיושמות בכל ענפי החקלאות.

האם אפשר לשדרג את התפוקה באי באימוץ החידושים הללו ? צילומי הלויין ''הראוותניים'' בשילוב עם ניהול ממוחשב של מים לחקלאות בקורסיקה עשויים לשחרר את החוות בקורסיקה מדאגה מתמדת והעלות את את הכנסות של השטח המעובד.

האם ההתפתחויות בהנדסה ימית וחקלאות מים של סטלה מאר עשויות להביא לשותפות עם תעשית הדייג בישראל ?

מצד ישראל, ניתן לדמיין אירוע מיקצועי וגסטורנומי בתל אביב או ירושלים, של מוצרים קורסקאים. מהצד הקורסיקאים, ניתן להזמין לאי ההרי מדענים וייצרני יינות ישראלים לסייר ב La Strada de I Sensi דרך החושים המקוריים. על מנת להעריך את המוצרים הקורסיקאיים בנוף גידולם הטבעי : השטחים המוקצעים לגידול בעלי חיים, הרועים של עיזים, צאן, בקר. כמו כן יבקרו בכפרים ההרריים והתרשמו מהמורשת ההיסטורית ומאתרי קורסיקה הכפרית.

הנשיא יוסף קולומבני כבר הבטיח להגיע לישראל ליריד המקצועי אגריטק במאי 2022. ויש להניח שהוא מסכים לדברי בן גוריון שכתב ב-1956 : ''אם המדינה לא תביא קץ למדבר, המדבר יביא קץ למדינה ''.

תרגום מצרפתית : שפרה סבירוני – ז'קה

תרגום : שפרה סבירוני - ז'קה

חברי המערכת : פרדריק - יוסף ביאנקי, ליליאן וויטורי, וולנטינה אוליברי, שפרה סבירוני - ז'קה